אשדוד מזמינה שירה
בבוקר תכול שמיים וים.תרני היאכטות
מתגבהים להם בשורה,
כצווארי ברבורים יהירים
ושלוש מפרשיות ברזל
מזדקרות להן בעוז
פוצעות בלהבן
ענן צחור לבן
נודד ...
בודד...
אשדוד מבקשת פיוט
לפנות בוקר קרירבבית כנסת.
צלילי אנדלוס בוקעים
ממעמקי לועו של לוויתן
ארכיטקטוני אימתני,
מאיים לבלוע כל הנקרה בדרכו
כגל ענק...
שוצף...קוצף...
אשדוד מזמינה פיוט ושירה,
וידידי לי אומר: "אל חוף מבטחים הגעת
ואני לך עֺגן",
אך דעי לך אחותי,
כי עיר נמל
היא לעולם עירם של הגברים
וקול באשה ערווה
ולא נודע כי באתי אל קרבה.
ינואר 2006 , אשדוד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה