יום חמישי, 26 בספטמבר 2013

אייל גולן קוראת לְךָ... / שירה אוחיון

קוראת לך לחזור הביתה לתכנית "אייל גולן קורא לַךְ", לחזור אל הקהילה שלך, כן, אותה הקהילה המזרחית היהודית והערבית, שממנה צמחת, הקהילה שהעלתה אותך לגדולה, ואפשרה לך לא רק לחלום, אלא לקנות גם יהלום. קוראת לך לחזור ולהעניק לה את המתנה הנפלאה הזו שהענקת לנו בשלוש העונות האחרונות של תכניתך.

   רבות כתבתי באתר זה, על האיכויות והחשיבות של תכניתך שחוללה "מהפכה בשידור חי", ששימשה פנתיאון למוזיקה המזרחית הפופולארית לדורותיה, כבית יהודי חם ומעצים לאותן בנות ובנים מהפריפריה שהמדינה הפקירה אותם לחסדי שמיים, בית שבו אינך צריך להתנצל על כך שאתה חובש כיפה או מנשק מזוזה, כתבתי על תכניתך כבית גידול לזמרות מזרחיות שבוזו והודרו אל מחוץ לשולי השוליים של התרבות והמוזיקה הישראלית, כמעבדת ייצור למוזיקה יהודית-ערבית חדשה וכמעבדת זיקוק של אותו קול שרוט אותו מכנה פרופ' חביבה פדיה "הקול הגולה", שהודחק והודר אל מחוץ למחוזות הזיכרון הקולקטיבי היהודי והישראלי.  

   כמה עצוב לראות אותך בימים אלו, המלך של הזמר הים תיכוני, הפוסק והשופט העליון בתכניתך, יושב במושב הלצים של התכנית "הכוכב הבא" בערוץ 2, חסר אונים ונטול יכולת ביטוי מול ההשפלה וההפליה של המועמדת אורית ביינסי, נערה בת 18 מהשדרה, אולי הכי מוחלשת במדינה: בת למשפחה ממוצא אתיופי מהפריפריה הדרומית. לראות אותך יושב שם לצידה של ריטה שבוחנת את החיצוניות שלה, כאילו היא דוגמנית ולא זמרת. "מה חשוב המראה החיצוני שלה? היא מדברת על העיניים והשיניים שלה, כאילו אורית עומדת עכשיו לממכר בשוק עבדים באמריקה לפני כמה מאות שנים." (כפי ששאלה חברתי איריס חפץ). ואז לראות אותך בהתחלה מתפוצץ מצחוק מהשאלות האשכנזיות והלא רלוונטיות של רני רהב :"מה למדת?" (כאילו שמדובר באישה בוגרת ולא בנערה שזה עתה סיימה בית ספר) ומתשובתה של הנערה."תורה, חשבון".

   כמה עצוב היה לראות על פניך את הזעזוע העמוק, שחשנו כולנו, בניה החורגים של מדינת "ישראל השנייה" ו"ישראל השלישית", מהתבטאותו של רני רהב כלפי המועמדת אורית ביינסי, בעת שנזף בה חמורות תוך שהוא מעוות ומסלף את דבריה, גם אחרי ששאר השופטים הפנו את תשומת ליבו לחוסר ההגינות בדבריו ולכך שכיחצ"ן הוא אמור לדעת שהוא פוגע בסיכוייה להצליח בתחרות.
   חשוב שתדע, שאני ורבים כמוני, רואים בכך הפליה פסולה על רקע אתני ומגדרי ("בחורה כמוך צריכה להתיישר"), ולפגיעה חמורה בזכותה לחופש מצפון. המדינה הכירה בזכותן של נשים מסורתיות ודתיות לא לשרת בצבא. בנוסף, אם שרות בצבא הוא תנאי לקבלת מועמדים לתכנית מלכתחילה היה עליהם לפסול את מועמדותה של הבחורה כמי שאינה מתאימה להשתתף בתחרות ולא לפסול אותה על כך בשידור חי לעיני מיליוני הצופים. זוהי הפליה על בסיס אתני ועל בסיס אי שרות בצבא מסיבות מוצדקות, ופגיעה בשמה הטוב של אורית ביינאסי שכן הצגתה כ"משתמטת" מהצבא ומהציונות ("אפשר לשמוע משהו בעברית?) תוך סילוף ועיוות של דבריה. "לא בא לי לשרת בצבא", כך ציטט אותה רני רהב , בעוד שהיא אמרה: "זה לא בשבילי, אבא שלי הוא רב העדה". מעבר לבורות התרבותית והגזענות שגילה ביחס להבנה שכן גם לעדה האתיופית יש רבנים - "קייסים". ריטה לפחות ניסתה לגלות סקרנות תרבותית מאולצת": "יש לזה שם נכון?"... 

גם הניסיון של רהב לכפות עליה לשיר בעברית, כאילו שאם היא שרה שיר באנגלית ועוד של ביונסה, רחמנא לצילן, אפרו-אמריקאית, כשרותה וכשירותה הישראלית מוטלת בספק. גם הטוקבקים שראיתי שהתייחסו לאופן הלבוש שלה ולרצונה לשיר ("אם היא דתייה, שלא תלבש גופיה וחצאית ושלא תשיר") מוכיחים את עומק הגזענות והבורות כלפי הקהילה האתיופית בישראל, שצריכה לעמוד שוב ושוב למבחן כשרות ביחס ליהדותה וישראליותה.     


   לדבריו של רני רהב יש השלכות חמורות ביחס לסיכוייה של זמרת מוכשרת מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל לפתח קריירה של זמרת או קריירה בכלל. ובסוף לחזות בניסיון הפאטתי שלו להשביע אותה שתלך לצבא אם היא נשארת בתכנית.... והרי זה בדיוק ההיפך ממה שניסית לעשות בתכניתך "אייל גולן קורא לך" : לתת סיכוי ובמה לאותו קול הנשי של הפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל, שאין לו את אותם כרטיסי כניסה למדורת השבט הישראלי (עבר צבאי, עברית רהוטה, ניצולי שואה, מלח הארץ, חילוניות...) . יא ח'סרה על הסובלנות והפתיחות שהייתה בתכנית שלך והרגישות לנשים, לחיצוניות, לדת, לשפה, ללאום ולמוצא. מעניין מה היה לרהב להגיד, לו היה שופט בתכניתך למשל, על הזוכה עדן אבוטבול שבחרה לשיר בערבית את השיר "רוח ים" בגמר העונה השלישית, או על נאסרין קאדרי שגם לא עשתה צבא וגם שרה ערבית!




ברור לך כי בשל התיוג שלה ע"י רני רהב הזמרת לא זכתה לעבור את  ה-70% בהצבעת הקהל. אגב, בהצבעה באינטרנט היא כן עברה. לאף אחד מכם, השופטים של "הכוכב הבא" לא היה ספק באשר לכישורי השירה שלה, שהרי ארבעתכם כולל היחצ"ן שלך רני רהב הצבעתם בעדה בהופעתה על הבמה בשידור חי והעבירו אותה. זה היה מביש. בעיקר כי גם בעיני מדובר בזמרת מעולה בעיני פוטנציאל אדיר.

כבר באודיציה יכולתי לראות על פניך שבא לך להביא לו פיצוץ לפנים. במקום זה קמת ונתת לנערה אורית שוקולד ודחפת אותה לדלת הכחולה. לא אותה היית צריך לדחוף אלא את רני רהב  דרך הדלת האדומה – החוצה! ובאותה הזדמנות להודיע לו שאצלך הוא מפוטר. כן, כדי שיבוא לספר לנו שיש חיים בפריפריה.... אתה ממש לא זקוק ליחצ"נות שלו. הוא רק עושה לך ולמוזיקה המזרחית כולה שירות רע.     

  אייל גולן, אני קוראת לך לעזוב את הרהב והזהב המזויף של רשת וקשת, את החום המתעתע של אש מדורת השבט "הישראלית", מדורה שאת המזרחים אינה מחממת אלא שורפת ומכלה. תשאל את זהבה בן ו"תקשיב מה מרגול אומרת" :  "... אנחנו זה הכח  ואי אפשר לשכוח אני ואת פה שיחכו כולם, ביחד ננצח ונעשה שמח, אנחנו כאן אז תתפסו חזק..." שתיהן ברוך השם מבינות בדיוק שאנחנו "קול העולם" והיכן נמצא הכוח המוסרי והתרבותי היום. בלי ההבנה הזו ובלי התכנית והשופטים הנפלאים שהיו לך גיספן, אילן, אהרון וליאון, גם אתה תהפוך  מ"קול הנשמה" לקול בלי נשמה... 


מי בכלל צריך את יהודה סעדו שישיר לנו "שדות של אירוסים" משל היו אלו גפנים מסולסלים? מי צריך את נינט עם הפסבדו- רוק המזויף שלה, ומי רוצה לצפות במחזה המשפיל של אילוף ילדי בית הכנסת עם הסלסולים והאלתורים בתכנית "בית ספר למוזיקה", עוברים תהליך של חינוך מחדש להסרת ה"פיגור התרבותי" מצמצמים את קולם, בערב המוקדש כל כולו לשירי היימן, שמר או וילנסקי. 

הנה לך שלושה מתוצריהם הנפלאים של זמרות וזמרי התכנית "אייל גולן קורא לך כדי להזכיר לך על איזה זהב ויתרת בשביל הרהב של קשת ורשת:

השיר הערבי- העברי הנפלא "אנא באחבכ" של נסרין קדרי:  

נתנאל לוי ילד עם ויוו ברמיקס למחרוזת משיריו של ג'ו עמר:    

מיכאל צידון בפיוטי סליחות "קמתי באשמורת":   

ספק אם נזכה לראות עוד תוצרים כאלו מתכניות המוזיקה והריאליטי של ערוץ 2, וספק אם המחיר שקיבלת מערוץ 2 שווה את הויתור הגדול על הזהות, על התרבות ועל המוסר, בשביל לשמש כעלה תאנה, מושך רייטינג ותו לא, בתכנית שטוחה ורדודה, שהציבור הישראלי מאס בה מזמן. ימים יגידו....   

לסיום ברצוני להקדיש לך את שירו של משורר המחאה נפלא שלומי חתוכה:
מכתב לנער מהפריפריה
אל תתגייס
זה המרד

גם ככה
לא תשיג דבר
כל ההבטחות
שמורות ללבנים
וכל ההנחות
מובטחות לילדיהם
וגם ככה הזכויות
שקולות פחות מן הדמעות
של אמך
או של אמו

מה אתה צריך
שידיך יתרגלו אל המתכת
ועיניך להביט אל ידידים
דרך הכוונת
ולמה לך לשמוע
נביחות של מפקדים
עדיף לך
הצהרות אהבה
של נערה

גש אל הקב״ן
ספר לו
על חלומותיך:
הוא יחשוב אותך למטורף;
לך אל הרופא
שאל אותו
מדוע מוודאים שאתה בריא
רק לפני
ששולחים אותך למות

קח את שלוש השנים הללו
הענק אותן ללב
שטח
אש טובה
זה המקום
המטשטש את הגבולות

או לפחות
הענק אותן לשכל
קח את שלוש השנים לחשוב
לחקור
לדעת
שהרי גם אם תבקש להילחם ולהרוג
הרי קודם עליך לגלות
מיהו בדיוק
האויב שלך. 

יום רביעי, 7 באוגוסט 2013

כתאב אלאע'אני - ספר השירים* / שירה אוחיון




אני גָ'ארְיה-
שפחה חופשיה,
המאדאם
ואלמְעְלמָה.
כְּעַרִיבּ המשוררת
במושב האמנים
בחצר הארמון
העבּאסי בבגדד
מחפשת לשורר
את אידיאל הטַ'רְף והאהבה
שירת היין
הנמהל בתאוות הבשרים
גוף ונפש אחוזים
במחול שדים מטורף

רוחה של ויקי עושה שַמות בגופי
מפיחה רוח חיים בכל אברי
משחיזה את העוקץ
בכתיבתי
קול האשה וקול הגבר
בוקעים לסירוגין
ואני משתלחת
בבהירות ובצלילות
עושה אהבה עם כולם
מנסה בטראנס
לברוא לך את העולם
עד שתצאי מגופי

ויקי האהובה
נעמת לנו כל כך.



הערות:
1.ספר השירים (כִּתַאבּ אלְאַעַ'אנִי, 
كتاب الاغاني) – ספרו המפורסם של אבו אלפרג' אל-אצבהאני,
(מת בשנת 967) שייך לסוג הספרותי הידוע בשפה הערבית בשם "אלאדב". הוא מהווה יצירה בעלת ערך רב לא רק מבחינת המחקר בתולדות הספרות הערבית והשירה הטרום-אסלאמית (שירת "הג'אהליה") והשירה האסלאמית הקלאסית, אלא גם מתוך אספקלריה היסטורית-מדעית מובהקת. כתאב אלאע'אני מהווה מעין אנציקלופדיה ענקית בת 21 כרכים, ממש אוצר בלום של ידע היסטורי על תולדות שבטי ערב מקדמת דנא, חייהם, נדודיהם, מלחמותיהם, שאיפותיהם וגעגועיהם, אורח חייהם והשקפת עולמם.
2.גָ'ארְיה, ג'וארי (ר') (
جارية, جواري) מילולית:שפחה.
בארמון העבאסי היו סוגים שונים של שפחות. רובן היו אמניות: משורררות, זמרות ורקדניות ומשכילות, הן שימשו כסוכנות תרבות בחצר הארמון. אף כי הוגדרו כשפחות ומעמדן החברתי היה נחות, היו הן מבחינות מסוימות משוחררות יותר מהנשים הנשואות החופשיות, וחלקן נהנו מסטטוס גבוה בחצר, בהתאם למידת הקרבה שלהן לח'ליף.
3.אלמְעְלמָה – מילולית בערבית פירושו: המורה, ואולם בשפה המצרית המדוברת מילה זו מתייחסת לדמות של אשה חזקה וחכמה. בהשאלה: "הבוסית".
4.עַרִיבּ – משוררת בחצר הארמון העבאסי. עריב נקנתה כשפחה-אמנית בחצר והיא הפכה עם הזמן לבעלת עמדה חשובה באליטה החצרונית כתוצאה ממקצועיותה בתחום המוזיקה, כשרונה בכתיבה נאה ובשירה (
poetry), כשרונה כמוסרת שירה וספרות, השכלתה הרב תחומית ועוד. שמעה של עריב נפוץ בקרב חברי האליטה העבאסית, שמקבלת ללא עוררין את מקצועיותה של עריב. מאוחר יותר עריב עצמה הופכת למין מומחית-על שהערותיה על זמרים אחרים מתקבלות על ידי הנוכחים במג'ליס.
5.אידיאל הט'רף - הט'רף היא התכונה שבה תוארו הג'אריות כנשות חברה. המילה "ט'ריפ" (
ظريف) (רבים:ט'רפאא', בצרפתית:raffine ) מגלמת בתוכה את מכלול ההליכות והגינונים הרצויים והמועדפים בחברה החצרונית העבאסית כגון: שליטה עצמית, טוב טעם, עידון הליכות, תחבלנות, ניקיון, סדר, צחות לשון, כושר התבטאות, מצב רוח טוב, נעימות, נדיבות, אומץ לב. כלומר, הט'ריף (או הט'ריפה) הוא בעל ההליכות המעודן והמהוקצע, שלמד איך להתהלך בחברה החצרונית ומאוחר יותר בחברה הערבית בכלל, והט'רף הוא קוד מסויים של הופעה, התנהגות, אנינות טעם והשכלה כללית רחבה.
6. שירת היין – לפי האסלאם שתיית יין היא עבירה על מצוות הדת, אולם בתקופת תור הזהב של הארמון העבאסי ניתן למצוא נתונים רבים על שתיית יין עד כדי כך שהדבר הפך לסממן של האליטה החצרונית. שתיית היין הייתה קשורה בדרך כלל לישיבה ב"מג'אלס" (מושבים) של הח'ליף או בכלל לישיבה בחברה, אף כי ניתן לראות שתופעה זו עוררה לעתים תגובה שלילית מצד השליטים שראו עצמם כמגני הדת, והיו אפילו מקרים של ענישה, אם כי בדרך כלל היתה בכך צביעות מסויימת: הג'וארי נהגו אף הן לשתות יין בחברת פטרונן.


השיר הוקדש לויקי שירן במסגרת הרצאה שנשאתי לכבודה בכנס בבית ברל "חינוך פמיטניסטי, חינוך אחר"

יום חמישי, 30 במאי 2013

אשדוד מזמינה שירה / שירה אוחיון


אשדוד מזמינה שירה
בבוקר תכול שמיים וים.
תרני היאכטות
מתגבהים להם בשורה,
כצווארי ברבורים יהירים
ושלוש מפרשיות ברזל
מזדקרות להן בעוז
פוצעות בלהבן
ענן צחור לבן
נודד ...

     בודד...

 

אשדוד מבקשת פיוט
לפנות בוקר קריר
בבית כנסת.
צלילי אנדלוס בוקעים
ממעמקי לועו של  לוויתן
ארכיטקטוני אימתני,
מאיים לבלוע כל הנקרה בדרכו 
כגל ענק...
שוצף...קוצף...

 

אשדוד מזמינה פיוט ושירה,
וידידי לי אומר:
"אל חוף מבטחים הגעת
ואני לך עֺגן",
אך דעי לך אחותי,
כי עיר נמל
היא לעולם עירם של הגברים
וקול באשה ערווה
ולא נודע כי באתי אל קרבה.

 

ינואר 2006 , אשדוד
 

יום רביעי, 10 באפריל 2013

תחנה סופית


תחנה סוּׄפית / שירה אוחיון

 
זָיין אותי במרוקאית
בחושך עַווּד תָאנִי
שלח אותי אל המדבר החם
של אצבעותיך המנגנות על גופי
את מנגינת החשיש
לקצב בלוז נשמת הצדיקים
תיקון כללי.
 
בבוקר נאכל גבינת עיזים,
תה אנגלי
הפוּגה של בּאך                                     
ואלְשקְשוּ תיתְפוּאֵר לוֹ...

שנינו פליטים
בני הדור האבוד
נוודים נצחיים תועים
בחיפוש אחר ענק היונה,
טָוּק אלְחַמאמָה,
דוהרים יחד במרכבת האש
אל הבית החם,
אל האור הגדול.


 

* עווד תאני (מרוקאית)- עוד פעם

* ואלשקשו תיתפואר לו... (מרוקאית) והקוסקוס מתאדה לו

* טוק אלחמאמה (طوق الحمامة ) – "ענק היונה" ספרו של הפילוסוף אבן חזם אל-אנדלוסי מימי הביניים הדן במהות האהבה.

מדבר במרוקו






















'תחנה סופית' - פרסומים וביקורות :

אנתולוגיה "לאחותי - פוליטיקה פמיניסטית מזרחית ".

כתב עת "הכיוון מזרח", גליון 12 .

בספר "אפשרות שלישית לשירה - עיונים בפואטיקה מזרחית" מאת קציעה עלון 

בספר "מה זה להיות אותנטי - שירה מזרחית בישראל" מאת יוחאי אופנהיימר
 

יום ראשון, 24 במרץ 2013

געגועים לעבר / שירה אוחיון


געגועים לעבר / שירה אוחיון

الله يعلم
أن النفس هليكة بالياس
"אלוהים יודע
שהנפש מתכלה בייאוש"
שרה עאישה רדואן.
איבדתי את הדיסק שלה
מחפשת בשירתה
את קולות בית הכנסת
ביום כיפור,
את הפיוט המהדהד
מן העבר הרחוק,
את הצניעות והתמימות
שאבדו לנו
במדינת האשכנזים.

صبرا على ما قضا ه الله
"קבלו בסבלנות
את מה שגזר האל"
שרה עאישה
ואמא אומרת:
חמדי אללה -
הודי לאל ושתקי,
אבל אני מורדת,
שואלת: על מה?
כפר מונש, 2006



الشوق إلى الماضي


"الله يعلم
أن النفس هليكة بالياس
"
تغني عائشة رضوان.
لقد فقدت ال
CD لها

أبحث في شعرها
أصوات الكنيس

على يوم كيبور،
والاغنية المقدسة المرددة
من الماضي البعيد،
والتواضع والبراءة
التي ضاعت لنا
في دولة الاشكناز.

صبرا على ما قضاه الله
تغني عائشة
وأمي تقول:
حمدي الله -
واسكت
ي،
ولكن أنا متمردة،
أسأل: 
لماذا؟



קוראת את השיר בערב שירה מזרחית בדימונה:

יום ראשון, 17 במרץ 2013


שיעור בגזענות
"את לא נראית",
"אין לך מבטא",
"העברית דווקא שלך טובה",
עלא אבּוכּום אלמחרום!
אני דווקא כן נראית,
במרוקו ישר אמרו עלי:
"תבּארכּללה עליכּ
הדי בּנת בּלאדנא"
ובמצרים החמיא לי אחד סעידי
"וושכּ זי ווחדה מנ אלמנסורה".
מסבירה לתלמידי
את הנראות של צבע העור.
לאתיופית,
אי אפשר להגיד:
"את לא נראית".
המורה, דווקא כן,
לי אמרו:
"את בכלל לא נראית אתיופית
את נראית תימנייה."
"זה באמת נכון המורה."
"היא לא נראית כושית."
"נכון, האתיופים יפים."
"אבל המלכת יופי החדשה
בכלל לא נראית אתיופית".
"היא נראית כושית".
"בטח לא יהודיה".
צלצול.
רק הסודנית,
שמנקה עכשיו את הכיתה
לא נראית בכלל.
 
17 במרץ, 2013



 


* תבּארכּללה עליכ - תבורכיּ
** הדי בּנת בּלאדנא - זו בת ארצנו

*** וושכּ זי ווחדה מנ אלמנסורה - הפנים שלך כמו אחת ממנסורה (עיר במצרים).