יום שבת, 7 בינואר 2012

قم ترى- "צא וראה" : אופרה אנדלוסית

לכבוד ט"ו בשבט הקרב עלינו לטובה החלטתי לפרסם רשימה קטנה על גלגולו של השיר האנדלוסי "קום תרא", אחד השירים הפופולאריים ביותר במוזיקה האנדלוסית באלג'יר, מרוקו ובישראל. שיר, שכולו הלל ליופיו של הטבע והחיים. את הלחן של השיר שמעתי, לראשונה, בדיסק שקניתי לפני כמה שנים בביקור בקבר ר' שמעון בר יוחאי. על הלחן של השיר המקורי הורכב הפיוט "לכה דודי" של ר' שלמה אלקבץ. מיד התאהבתי במנגינה והתחלתי להתעניין בלחן ולחפש את מקורו. אחר כך שמעתי את הלחן מספר פעמים מנוגן בתזמורת האנדלוסית שלנו.
השיר "קום תרא" הוא שיר בלחן אנדלוסי אלג'יראי קלאסי כלומר חלק מהמוושחאת- יצירות אנדלוסיות קלאסיות שמושרות בכל רחבי העולם הערבי. השיר נמנה על שני ז'אנרים קלאסיים, שהיו נפוצים בשירה הערבית הקלאסית של תור הזהב באנדלוסיה: שירת הגן ושירת העגבים. קודש וחול, אם כן חברו להם יחד ב"לכה דודי", אחד מפיוטי השבת הקאנונים ביותר ויצרו פיוט יפהפה.
בשיטוטי האינסופיים ביוטיוב הגעתי לביצוע היפה של אחת הזמרות המרוקאיות האהובה עלי במיוחד, אמינה אלעלאווי, ששרה בסגנון אנדלוסי קלאסי ובסגנון ספרדי.



מיד החלטתי לתרגם את השיר לעברית תרגום חופשי. להלן מילות השיר בערבית ובעברית:

قم ترى - קום תרא
قم ترى دراهم اللوز تندفق عن كل جهة
والنسيم سقطها في الحوز والندى كبب عليها
بدات تلقح ورقة الجوز جاء بشير الخير اليها
و الرياض يعجبني ملوان ما حسنه فصل الخلاعة
يا نديم هيا للبستان نغنموا في الدنيا ساعة

קום תרא דראהם אללווז תנדפק ען כל ג'הה
ואלנסים סקטהא פי אלחווז ואלנדא כבב עליה
בדאאת תלקע וורקת אלג'ווז ג'אא בשיר אלח'יר אליהא
ואלרריאד יעג'בני מלוואן מא חסנה פצל אלח'לאעה
יא נדים היא ללבוסתאן נע'נמו פי אלדוניא סאעה

צא וראה את מטבעות השקד, נושרים מכל עבר ופינה
• הרוח השירה אותם על הארץ, והטל נערם עליהם.
• עלה האגוז זה עתה הנץ ומבשר הטובות בא אליו
• מה יפה בעיני האחו על שלל צבעיו, מה טובה עונת ההוללות
• יא נדים*, בוא מהר לגן נבלה בנעימים עוד שעה בעולם

בהמשך מצאתי ביצוע קלאסי יפהפה לשיר "קום תרא" של הזמרת האנדלוסית האלג'יראית בהיג'ה רחאל בליווי מקהלה:




ועוד ביצוע מקפיץ של שני ענקי הזמר האלג'יראי: אנריקו מסיאס ושב מאמי שמעיד על הפופולאריות של השיר:




אבל יותר מכולם ריגש אותי השיר בביצוע תוצרת סין:



"קום תרא"MADE IN CHINA , הוא ביצוע קונצרטנטי מרהיב ביופיו שהבהיר לי מיד למה הסינים הולכים להיות האימפריה הבאה שתשלוט על כל העולם. הם הבינו מה שאירופה וארה"ב הקולוניאליסטיות לא מבינות עד היום. לא צריך ולא ניתן למחוק תרבויות קלאסיות שלמות, אלא רק להכיל ולשכלל אותן. נפעמתי מההבנה הכל כך מדויקת של העיבוד הסיני לשיר ומהניצוח המושלם על תזמורת ענקית שיוצרים הרמוניה וחיבור מושלם לטבע ולעוצמותיו. הרמוניה שאינה שונה מזו שניסה וויואלדי להשיג ביצירותיו המוקדשות לעונות השנה. ברשימתו המצוינת על המוזיקה הערבית בשירה המזרחית מתייחס הסופר והמשורר אלמוג בהר לסתירה המתקיימת בין המילים "קונצרט" או "אופרה" למוזיקה ערבית בשירה המזרחית העכשווית, כך הוא כותב על המשוררת עמירה הס:" כך היא מעמידה זה מול זה את ה"קונצרט", המסמל כאן את המוסיקה המערבית, שהיו זמנים שהיא לא הכירה אותו, והמוסיקה הערבית-העיראקית, שמסמל אותה כאן ההרכב שהיה פופולארי מאוד בשנות ילדותה, צ'לרי בגדאד, בו ניגנו יהודים רבים, ההופך כאן לנחות וריק, אם כי גם הוא הופך קונצרט, אך "קונצרט שריקה".
גם המשורר סמי שלום שטרית מתייחס לסתירה זו בשירו "מה לנו ולהם" מתוך ספר שיריו הפופולארי "שירים באשדודית":
האופרה של קלן,
היא כאן היא כאן,
האופרה של קלן
לשיר עם הפילהרמונית
בנוסטלגיה הרמונית

אש חאזנא בהם,
קול לי
א יימא.
מה לנו ולהם
אמרי לי
אמי.

ואולם סתירה זו אינה אלא תוצר של ההבניה האוריינטליסטית, שניסתה ההגמוניה הציונית האשכנזית ליצור פה בארץ. לפי הבנייה זו "אופרה" ו"קונצרט" הן סוגות מוזיקליות תרבותיות קלאסיות שיש לשמר, העומדות בסתירה למוזיקה הערבית ו/או האנדלוסית, מוזיקות נחותות, שאותן יש למחוק ולהעלים כליל מנוף התרבות הישראלי, מחשש ללבנטיניזציה ומחשש לפגיעה במוחות הילדים (ראה פרנקשטיין ותיאוריית הפיגור התרבותי שלו....), או במקרה הטוב לשמר אותן במכלאות מגודרות היטב ("פסטיבל הזמר החסידי") כסוג של פולקלור או מסורת, אך בשום פנים ואופן לא כ"קולטורה". חשיבה בינארית זו שניסתה להעמיד את "המערב" הנאור כנגד "המזרח" הפרימיטיבי והנחשל וכשתי ישויות שלא ניתן לשלב ביניהן , ניצבת בניגוד מוחלט למה שקרה במצרים ובעולם הערבי. ביטויים לכך ניתן למצוא החל מסוף המאה ה-19 ואילך באופרה "עאישה" שכתב המלחין האיטלקי ויואלדי והועלתה במצרים ובהופעתה של הזמרת המצרית מונירה אלמהדיה שבישר את הגעתן של ענקיות הזמר המצרי והערבי. ומתחילת המאה ה-20 בהכנסת אלמנטים מערביים וכלים מערביים למוזיקה הערבית, בעיקר ע"י המלחין הענק מחמד עבד אלווהאב. השילוב המושלם בין מזרח למערב מתבטא ביצירותיו המודרניות כמו למשל: "קליאופטרה" ו"מג'נון לילה" או באופרת "ליאלי אל אונס" שכתב פריד אל-אטרש בביצוע הנפלא של אחותו הזמרת איסמהאן . שילוב זה בא לידי ביטוי גם בהופעותיה של אום כלת'ום עם תזמורות ענקיות ובאופן שירתה, שניהם תוצר של העידן המודרני וחדירת ההשפעה המערבית למצרים. גם באלג'יר ובמרוקו ניתן לראות את השילוב ההרמוני בין מזרח ומערב בשנות הארבעים והחמישים ביצירותיהם של זמרי "חבורת אוראן" האלג'יראית: מוריס אלמדיוני, לין מונטי, רנט לורנייז, לילי בוניש ואחרים ושל הזמר המרוקאי סלים הלאלי. הללו שילבו אלמנטים מהשנסון הצרפתי וממוזיקת הפלמנקו הספרדית בשירתם. כל אלו יחד עם ענקי הזמר המצרי הפכו זה מכבר לקלאסיקה ערבית וכלל עולמית והוכיחו לא רק שאין סתירה בין מזרח ומערב , אלא שהשילוב ביניהם הוא כוח תרבותי אדיר ...ובחזרה לשיר שלנו, עוד הוכחה ליכולת שילוב בין המילים "קונצרט" ו"אופרה" ניתן למצוא בביצוע הכמעט מושלם של המשוררת האלג'יראית רביעה ג'לטי, שקוראת את מילות השיר ושרה אותו על רקע הביצוע MADE IN CHINA ובכך יוצרת אופרה אנדלוסית נפלאה. מסתבר שלא רק אצלנו השקדיה פורחת והשמש זורחת....


לסיום, מי שרוצה לשמוע את השיר "קום תרא" בביצוע מרוקאי אותנטי שירוץ לשמוע את הזמר האנדלוסי והשעבי עבד א-סלאם אל-סופיאני שמופיע בימים אלה עם השיר בקונצרט "מרקש" של התזמורת האנדלוסית הים תיכונית, שחרטה על דגלה פתיחות תרבותית ושילוב בין מזרח למערב.


* נדים- פירושו בן לוויה, רע למשתה, מארח. הכוונה היא לטיפוס בתרבות החצרונית הערבית הקלסית איש חצר בעל נימוסים והשכלה. בין המלומדים בשפה, בשירה, בתולדות המשוררים, ובתולדות הערבים ובכל הידע הרלוונטי לתקופת תור הזהב הערבי בבגדד ובאנדלוסיה.