מיומנה של נערה מזרחית

מיומנה של נערה מזרחית / שירה אוחיון

אשדוד 2007

אחרי שעשית כל מה שאפשר למחוק מעלייך את שאריות המזרחיות, צבעת פסים בבלונד- שטני, שינית את שמך ואת אופייך, נפטרת משיירי המבטא המזרחי והניב המקומי של השכונה, רכשת לך השכלה מערבית רחבה ואת כל כך גאה שאומרים לך "אבל את בכלל לא נראית..." מגיע לך שידוך אשכנזי, הדרך האולטימטיבית לשדרג את עצמך בסולם המעמדי בחברה, להפוך משוליים למרכז. רק קחי בחשבון יקירתי, שלרוב יהיה זה אשכנזי נכה או זקן, או שניהם ביחד, כך זה עובד בהירארכית הגזע הציונית. ברוב המקרים הוא גם יהיה נכה רגשית ואת תתגעגעי לחום של אמא ואבא. נו מילא, לפחות יצא לך ילד בלונדיני עם עיניים כחולות ושם שפותח דלתות בבנק. את אמנם עכשיו חד-הורית מקורקעת, אבל הכל פתוח בפנייך, את הרי חיה בחברה ליברלית פתוחה ומי שרוצה מצליח...

אחרי שמאסת באשכנזים חשבת שאולי תקחי לך, איזה אינטלקטואל מזרחי, אחד כמוך, חצי משוכנז חצי אותנטי אבל... עם מודעות חברתית ומזרחית, אבל מהר מאד את מבינה שאין מצב. אלו מחפשים להם רק אשכנזיות, רצוי פרגיות בשנות העשרים לחייהן עם שער בלונדיני גולש ועיניים כחולות, אבל הם גם יהיו מוכנים להתפשר על פולניות כהות וחוורייניות, העיקר שיש ברקע אבא עשיר באמריקה או באוסטרליה, או לפחות עם איזו ירושה פוטנציאלית של אדמות במושב/קיבוץ, או של איזה בניין צנוע ברחביה או אולי בלב תל אביב... המפגש ביניכם הוא קטלני: מינוס ומינוס. שניכם מסרבים לראות מול העיניים את המראה של השכונה ו/או העיירה ממנה באתם, אחרי שהסרתם זה לזו את המסכות הלבנות. 
את אומרת לעצמך: עזבי אותך מאלה, ממילא לא נשאר בהם שום דבר מזרחי , קחי לך מרוקאי אותנטי מקריית גת, עם ח וע גרוניות, רצוי עם עבר פלילי או לפחות איזה ישיבה קטנה בכלא בזמן השירות הצבאי כדי שתרגישי אותנטית למדי, כי הנה סוף סוף אחרי כל החנונים שסבלת יש לך גבר- גבר ביד, ערס עם לב זהב שמזיין אותך במרוקאית לצלילי אום כלת'ום. בפעם הראשונה שנפגשתם הוא הציג את עצמו כפרוד, אבל את מי בכלל זה עניין, בהמשך יספר לך שהוא עדיין גר בבית עם אשתו והילדים, אך ייקח אותך בלילות לדירת הסטודיו  של חברו על הים, ויראה לך את קן האהבים המיועד לכם, שאליו הוא או-טו-טו אמור לעבור, אבל משום מה כבר עברה שנה וזה עוד לא קרה. הוא יאמר לך שאת אשת חייו, את הזיון של חייו, הפרח בגנו, ויהיה מוקסם מהאינטליגנציה שלך, אבל יותר ויותר תמצאי שאת אשת חייו לשעות הבוקר או לחפוזים של אחר הצהריים. מטומטמת שכמוך, איך לא חשבת על זה שכשאת לוקחת לך גבר מרוקאי אותנטי את גם מסתבכת עם אישה מרוקאית אותנטית, ההיא מהשכונה שהוא התחתן איתה, שמאיימת עכשיו לקרוע אותך לגזרים... עכשיו את שואלת את עצמך איך יוצאים מהסחינה הזו שבישלת לעצמך.

הפתרון הוא בשמאל. לכי עם השמאלנות שלך עד הסוף וקחי לך פלסטיני. ערבי אציל עם לב רחב שיהיה מוכן לעשות הכל בשבילך ואם צריך גם להיות השהיד שלך, אבל לכי תסתובבי עם דבר כזה בחוץ, למשל בקניון השרון יום אחרי פיגוע בנתניה... מזדיינת עם ערבים הא? יאמרו לך ומהר מאד תמצאי את עצמך יושבת בתא הצמוד לזה של טלי פחימה עם שני חוקרי שב"כ צמודים.  

לא נותר לך להתגבר על כל תאוותייך הפאליות ולהתחיל לפזול אל בנות מינך בנות המין היפה, אבל לכי תמצאי עבודה אחרי שהחלטת לצאת מהארון ולהצהיר שאת לסבית. את אומרת לעצמך אולי אני אהיה פמיניסטית לבדנית, יענו מין נזירה כזו, אבל ההתכחשות הזו לבשר מחזיקה בדיוק חודש עד הסטוץ הבא...

בסוף את מחליטה ללכת על עובד זר קולומביאני או פיליפיני, לא חשוב מאיזה עדה, את הרי הומניסטית גדולה, לוחמת למען זכויות האדם, אבל עם המראה האקזוטי הזר שלך מהר מאוד מאד את עלולה למצוא את עצמך על ניידת של משטרת ההגירה משוגרת למזרח יחד עם בן זוגך המלוכסן, רק בגלל שבאותו יום שכחת לשים בכיס את תעודת הזהות שלך... האמת מה רע לך לשחזר בגילך המתקדם את חווית "טקס המעבר" הישראלי במזרח הרחוק, בפיליפינים, או בהודו. מי יודע אולי תמצאי לך שם איזה הודי חריף מתוק, או אולי חב"דניק, או איזה הולנדי עם דרכון אירופאי...
"את אשת העולם הגדול" תמיד אמרו לך.