יום ראשון, 24 במרץ 2013

געגועים לעבר / שירה אוחיון


געגועים לעבר / שירה אוחיון

الله يعلم
أن النفس هليكة بالياس
"אלוהים יודע
שהנפש מתכלה בייאוש"
שרה עאישה רדואן.
איבדתי את הדיסק שלה
מחפשת בשירתה
את קולות בית הכנסת
ביום כיפור,
את הפיוט המהדהד
מן העבר הרחוק,
את הצניעות והתמימות
שאבדו לנו
במדינת האשכנזים.

صبرا على ما قضا ه الله
"קבלו בסבלנות
את מה שגזר האל"
שרה עאישה
ואמא אומרת:
חמדי אללה -
הודי לאל ושתקי,
אבל אני מורדת,
שואלת: על מה?
כפר מונש, 2006



الشوق إلى الماضي


"الله يعلم
أن النفس هليكة بالياس
"
تغني عائشة رضوان.
لقد فقدت ال
CD لها

أبحث في شعرها
أصوات الكنيس

على يوم كيبور،
والاغنية المقدسة المرددة
من الماضي البعيد،
والتواضع والبراءة
التي ضاعت لنا
في دولة الاشكناز.

صبرا على ما قضاه الله
تغني عائشة
وأمي تقول:
حمدي الله -
واسكت
ي،
ولكن أنا متمردة،
أسأل: 
لماذا؟



קוראת את השיר בערב שירה מזרחית בדימונה:

יום ראשון, 17 במרץ 2013


שיעור בגזענות
"את לא נראית",
"אין לך מבטא",
"העברית דווקא שלך טובה",
עלא אבּוכּום אלמחרום!
אני דווקא כן נראית,
במרוקו ישר אמרו עלי:
"תבּארכּללה עליכּ
הדי בּנת בּלאדנא"
ובמצרים החמיא לי אחד סעידי
"וושכּ זי ווחדה מנ אלמנסורה".
מסבירה לתלמידי
את הנראות של צבע העור.
לאתיופית,
אי אפשר להגיד:
"את לא נראית".
המורה, דווקא כן,
לי אמרו:
"את בכלל לא נראית אתיופית
את נראית תימנייה."
"זה באמת נכון המורה."
"היא לא נראית כושית."
"נכון, האתיופים יפים."
"אבל המלכת יופי החדשה
בכלל לא נראית אתיופית".
"היא נראית כושית".
"בטח לא יהודיה".
צלצול.
רק הסודנית,
שמנקה עכשיו את הכיתה
לא נראית בכלל.
 
17 במרץ, 2013



 


* תבּארכּללה עליכ - תבורכיּ
** הדי בּנת בּלאדנא - זו בת ארצנו

*** וושכּ זי ווחדה מנ אלמנסורה - הפנים שלך כמו אחת ממנסורה (עיר במצרים).